רוזלך / עוגיות שושן נימוחות

באופן קבוע מונחת על השיש במטבחי צנצנת זכוכית גדולה ורחבה, ובה עוגיות. אני מקפידה שהצנצנת תהייה מזכוכית שקופה, אשר דרכה ניתן לראות אלו עוגיות הכנתי.

הן מתחלפות בהתאם לעונות השנה, לניסיונות ולטעמים של בני המשפחה, אבל תמיד אני חוזרת באהבה אל העוגיות המוכרות בשם כרוכיות.

לרוב הן עשויות מבצק פריך עשיר או מבצק המוכר בשם שק"ם (שמנת, קמח, מרגרינה), ממולאות במלית תמרים

עם אגוזים, שוקולד או אגוזים וריבה, ועליהן בוזקים כמות נדיבה של אבקת סוכר.

באחת הפעמים, בעודי מחדשת את מלאי העוגיות בצנצנת השקופה, הגיח בני הצעיר שי מחדרו, חטף מספר עוגיות והחל לנגוס בהן בהנאה רבה.

 

פתחתי את הבצק על משטח השיש במטבחי
פתחתי את הבצק על משטח השיש במטבחי

 

בעודו זולל הביט במעשי ואז אמר: "אמא, העוגיות האלו דומות להפליא לעוגיות מגולגלות שנקראות רוזלך, ושאותן מגישים במקום עבודתי. אולי תכיני לנו רוזלך?".

בני, שכמו מרבית הצעירים עובד כמלצר באחת מרשתות בתי הקפה הגדולות, לא המתין לתשובתי ומיד הוסיף "אין על העוגיות הללו: הן רכות, חמימות, מתפצחות

בפה ומלאות, מלאות, שוקולד! אמא, חבל על הזמן תעשי לי כאלו. את יכולה?"

הבטתי בבני וראיתי באיזו התלהבות לא מרוסנת הוא מדבר על עוגיות הרוזלך ולבי נחמץ. יכול להיות שכל העוגיות שאני מכינה לא מספיקות לו?

ותאמינו לי, אני מכינה המון. באו עוגיות רוזלך כאלו וככה כבשו את ליבו? ואם זה לא מספיק, לא עברו מספר רגעים ומופיע במטבח בני השני,

מקשיב לדברי אחיו ומחזק את דבריו "ואוו, אמא, רוזלך הן עוגיות מופלאות ושונות לגמרי ממה שאת מכינה".

 

 סדרתי אותן על אבן שמוט
סדרתי אותן על אבן שמוט

 

סגרתי את הצנצנת על שלל המגולגלות הנפלאות שלי, ושתקתי. אחרי מספר רגעים החלטתי להתחקות אחר המתכון

ובררתי פרטים: איך נראות העוגיות, מה מרקמן, במה הן ממולאות, איך מגישים אותן ועוד.

אחרי מספר ניסיונות חשאיים, הגיע הזמן להפתיע את הבנים שלי.

בתקופת החגים, כשילדי מהללי הרוזלך הגיעו הביתה – הראשון מהבסיס והשני מהקומונה של שנת השירות שלו – מצאתי שזה זמן טוב לבדוק את המתכון.

בבוקר מוקדם, בעודם ישנים, הכנתי את הבצק. פתחתי אותו על משטח השיש במטבחי, מרחתי בנדיבות שוקולד נוטלה, גלגלתי לכרוכית הדוקה וחתכתי לפרוסות.

הנחתי בבסיס התנור אבן שמוט (שמשמשת בדרך כלל לאפיית פיצה) וסידרתי עליה ברווחים את העוגיות.

לא עברו מספר דקות וילדי יצאו מחדרם אחוזי תזזית, כשהם שואלים בקול "אמא, מה אנחנו מריחים? את מכינה רוזלך?".

הוצאתי את העוגיות מהתנור והנחתי אותן על מגש. בזקתי כמות נכבדה של אבקת סוכר, ועוד לא הספקתי להזהיר שזה עדיין חם, והעוגיות פשוט נחטפו מהתבנית בצהלות שמחה.

הבנים שלי שלפו את מכשירי הטלפון הניידים שלהם והחלו לצלם את הרוזלך מכל זווית אפשרית והעלו את התמונות לאינסטגרם.

הלומי שוקולד ואבקת סוכר והמומים מזה שהם אוכלים רוזלך תוצרת בית, הם הזמינו חברים לטעימות ולי לא נותר אלא לחכך את שתי ידי בהנאה ולהכריז: מי שרוצה רוזלך, שיבוא אלי.

לפניכם המתכון להכנת הרוזלך עם מבחר טיפסקל שיובילו אתכם להצלחה. ועוד שני מתכונים נהדרים לכרוכיות שתמיד טוב לשמור בצנצנת על השיש.

 

הכנסתי לאפייה קצרה
הכנסתי לאפייה קצרה

 

  • טיפסקל להצלחה בהכנת רוזלך ביתי:

העוגיות לא נשמרות היטב (היות והן בהן שומן) גם לא בצנצנת בעלת סגירה הרמטית. לכן הכינו כמות קטנה והגישו אותה מיד בעודה חמה.

יש לרדד את הבצק לעלה דק מאוד.

את העוגיות יש להניח בתנור שהצד הסגור כלפי מעלה.

האפייה קצרה מאוד, לא יותר 7-5 דקות. אם יש לכם טאבון, הכי טוב לאפות אותן שם. אם לא – עשו זאת על אבן שמוט.

רצוי לא למלא יתר על המידה את הכרוכית בשוקולד, הוא פשוט גולש החוצה בזמן האפייה.

החומרים: ל-40-35 יחידות (תלוי בעובי הכרוכית)

 

5.5  -6 כוסות קמח, מנופה

2 כוסות מים פושרים

1 כפית שמרים יבשים

2 כפות שמן זית

1 כפית חומץ

1/2 כפית מלח

לקימוח משטח העבודה:

½-1 כוס קמח, מנופה

למלית:

1 גביע שוקולד מכל סוג (רצוי נוטלה) או חלבה, ממרח לוטוס, שוקולד ובוטנים

 

בזקתי כמות נדיבה של אבקת סוכר
בזקתי כמות נדיבה של אבקת סוכר

 

אופן ההכנה: 

מניחים את הקמח בקערת מערבל חשמלי עם וו לישה. מערבלים תוך הוספת המים, השמרים, השמן, והחומץ. לשים כ-5 דקות ומוסיפים את המלח.

לשים עוד כ-3 דקות עד לקבלת בצק אחיד וגמיש. מכסים ומתפיחים עד שהבצק מכפיל את נפחו.

מחלקים את הבצק ל-6-4 חלקים שווים. מרדדים על משטח מקומח חלק אחד של בצק לעלה דק. מורחים בממרח, מגלגלים ומהדקים היטב.

חותכים לפרוסות בעובי 3 ס"מ או יותר, לפי טעמכם. בדרך זו מכינים את יתר חלקי הבצק.

מחממים את התנור ובתוכו אבן השמוט לחום גבוה 225-250 מעלות. מסדרים את פרוסות הרוזלך על אבן השמוט ואופים 7-5 דקות עד להזהבה

קלה של העוגיות. מוציאים אל מגש, בוזקים מיד אבקת סוכר ומגישים.

 

סגנון וצילומים: פסקל פרץ-רובין 

Print Friendly, PDF & Email

הרשמו לניוזלטר של פסקל

הרשמו לרשימת התפוצה של פסקל לקבלת ניוזלטר חודשי מתוק

תודה שנירשמת.

שגיאה בהרשמה, נא לנסות שוב.

שיתוף
פסקל פרץ-רובין
בשלנית, אופה, עיתונאית בתחום האוכל ומחברת ספרי בישול ואפייה. כותבת ומצלמת באופן קבוע את מדורי האוכל במעריב- סופהשבוע, מעריב השבוע- המגזין, ובגרוזלמפוסט.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here