לפני כל חג מכניסים אותנו השווקים והמרכולים לאווירה המתאימה. הפעם הפירות המיובשים הם הכוכבים, והחג הוא ט"ו בשבט. חג האילנות.

זה מספר שבועות שאני פוגשת את הפירות המיובשים בכל מקום, ערימות גדולות בשווקים או במארזים אטומים במיקומים מרכזיים במרכולים.

בסיור קצר שערכתי השבוע בשוק נחשפתי לשלל פירות מיובשים שאינם מתוצרת הארץ. כידוע מקור מנהג אכילת הפירות המיובשים בחג הוא בעובדה שבעבר, בתקופה שבה לא היו קיימים אמצעי קירור,

זו הייתה הדרך היחידה שבה היהודים בגולה יכלו ליהנות מפירות מתוצרת הארץ, ששונעו אליהם לאחר שעברו תהליך ייבוש. אולם החג, שנוצר והתפתח על רקע הניתוק הפיזי של עם ישראל מארץ ישראל, מאבד מהקשרו ומרוחו כשבפועל שוטפים את הארץ שלל פירות מיובשים שמיובאים מחו"ל.

אני חשה שהייבוא מוציא את העוקץ ממהות החג, ואינני מדברת כלל על המחירים הגבוהים שדורשים יבואני הפירות המיוחדים. ובכלל, מדוע אי אפשר להסתפק בפירות מתוצרת הארץ?

קחו למשל את התמר. אין יותר ישראלי ממנו. הוא עובר תהליך ייבוש טבעי, בלי סוכר ותוספות,

ואיזה טעם נפלא יש לו!

כשמתקרבים לדוכנים מבחינים שיש שני סוגי פירות מיובשים. ראשונים ובולטים אלו הפירות הבוהקים – שעברו תהליך ייבוש עם חיזוק של סוכר. רובם עברו תהליכי שימור על ידי עישון באמצעות גופרית המגינה על הפירות מפני קלקול, מחזקת את צבעם הטבעי ומקנה להם את הגוון הבוהק והזוהר.

זו הסיבה לכך שמאוד חשוב לשטוף ולנגב היטב את הפירות המיובשים, עד כמה שזה נשמע מוזר.

הסוג השני הוא הפירות המיובשים האורגניים, שעברו תהליך ייבוש טבעי כמעט ללא תוספות של סוכר וחומרים משמרים. אומנם הגוון שלהם פחות זוהר ואולי פחות מזמין, אבל טעמם הרבה יותר מוצלח, הם לא עתירי קלוריות שמתקבלות מתוספת הסוכר, וגם ערכם התזונתי נשמר.

הפירות המיובשים יכולים להישמר זמן ממושך בצנצנות זכוכית במקרר, ואילו אחסונם בארון במקום לח יוביל להתפתחות מהירה של עובש.

כיום ניתן למצוא בחנויות המתמחות, ובחנויות לכלי בית כילה קטנה שאותה פותחים מעל למגש הפירות המיובשים והיא מגינה עליהם מיתושים וברחשים שמתיישבים עליהם כשהם נותרים חשופים על השולחן.

בט"ו בשבט אנו מתרכזים בהכנת מנות שמשלבות בעיקר פירות מיובשים, אבל למה לא לעשות כך לאורך כל השנה?

אם תוסיפו למנות הבשר או העוף שזיפים, תאנים ומשמשים – תופתעו מהתוצאות. נסו לאפות בשר רק עם משמשים מיובשים, ותיווכחו לגלות שהבשר מקבל השחמה ומתיקות עדינה ומעניינת.

למעשה, כל התוספות שמוגשות לצד נתחי הבשר והעוף מעניינות יותר כשמשבצים בהן סוגים שונים של פירות מיובשים. אבל אפשר וכדאי לשלב במנות גם פירות טריים.

יש מי שאינו אוהב את הפרי הטרי בתבשילים או במאפים, אך ברגע שנחשפים לעסיסיות הפירות החמים, נשבים בקסם הפרי.

גרגרי האורז הבסמטי לובשים חג באירועים מיוחדים בחגים ובארוחה לשבת. כאן האורז משולב עם פירות מיובשים.

 

החומרים: ל-8 מנות

2 כוסות אורז בסמטי הודי

3 כפיות מלח או לפי הטעם

2 כפות שמן קנולה

1 כף שמן אגוז לוז

2 כפות שמן זית

10 שזיפים מיובשים מגולענים וחתוכים לרצועות

10 משמשים מיובשים, חתוכים לקוביות

50 גרם צימוקים

1/4 כפית פפריקה מתוקה

1/4 כפית פפריקה חריפה

4 כוסות מים

25 גרם מחמאה או חמאה חתוכה לקוביות

50 גרם צנוברים, קלויים, או שקדים מולבנים פרוסים וקלויים

אופן ההכנה:

שוטפים היטב את גרגרי האורז לפחות שלוש פעמים. שמים בקערה רחבה, ומכסים במים רותחים. מוסיפים 2 כפיות מהמלח, ומשהים חצי שעה, מסננים, ומייבשים את הגרגרים במגבת.

מחממים בסיר רחב את השמנים, מוסיפים את האורז ומטגנים קלות. מוסיפים שזיפים, משמשים, צימוקים, ושני סוגי הפפריקה ויתרת המלח ומערבבים.

מוסיפים את המים והמחמאה או החמאה, מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה מכסים, ומבשלים כ-10 דקות עד שכל הנוזלים מתאדים. מניחים בכלי הגשה

ומעטרים בצנוברים ואו השקדים הקלויים.

 

  • טיפסקל הערך התזונתי

הפירות עשירים בסיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ורכיבים מגנים נוספים. מהווים מקור אנרגיה מצוין.

  • טיפסקל –חשוב לשטוף!

רוב הפירות המיובשים עוברים תהליכי שימור על ידי עישון באמצעות גופרית המגנה על הפירות מפני קלקול ומחזקת את צבעם הטבעי.

לכן חשוב מאוד לשטוף את הפירות ולנגב היטב קודם לאכילה.

ישנן בתי טבע שהפירות המיובשים בהם אינם מכילים גופרית ותוספות או אז גוון הפרי אינו בוהק ונראה חיוור.

 

סגנון וצילומים: פסקל פרץ-רובין 

Print Friendly, PDF & Email

הרשמו לניוזלטר של פסקל

הרשמו לרשימת התפוצה של פסקל לקבלת ניוזלטר חודשי מתוק

תודה שנירשמת.

שגיאה בהרשמה, נא לנסות שוב.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here